#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סו. ישראל שלוה מעות מגוי וגבה הגוי מהערב. האם מוציאים מהלוה ליתן לערב 1) בערב קבלן 2) בערב שלוף דוץ? 	"1) לדעת הר""י קורקוזה מוציאים מהלוה הקרן והריבית והב""ח פסק כוותיה. לדעת הטור אין מוציאים הריבית אבל הקרן מוציאים וכן פסקו הרמ""א הש""ך והט""ז. ולי""א שהביא השו""ע שאינו אסור אלא בערב שלוף דוץ א""כ בערב קבלן ודאי שיוציאו כי אין כאן איסור ריבית.2) לדעת הר""י קרקוזא אליבא דהב""ח מוציאים מהלוה הקרן והריבית וכן פסק הב""ח. אליבא דהש""ך אף לדעת הר""י קרקוזא מוציאים רק הקרן ולא הריבית וכ""ש לדעת הרמ""א הש""ך והט""ז שפסקו כטור שמוציאים רק הקרן ולא הריבית."	"יו""ד סי' קע סע' א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סז. ראובן נתן שכר לשמעון שיהיה ערב קבלן בעדו נגד לוי שילוה לו מעות. האם יש בזה חשש ריבית דשמא יצטרך שמעון לשלם ללוי ונמצא שיהיה ראובן לוה של שמעון והוה השכר ריבית, ומדוע?	"כתב הט""ז שלפי דעת הרשב""א שמותר לישראל להיות ערב לישראל כשלוה בריבית מגוי כיון שיכול לתבוע את מי שירצה פשיטא דכאן שרי דהא גם כאן יכול המלוה לתבוע את מי שירצה, נמצא שאין על שמעון שם מלוה לגבי ראובן אלא שניהם יש להם שם לוה נגד לוי.ואין לומר שהשכר הוה כריבית מוקדמת שהרי השכר שנותן הלוה לערב אינו עבור הלואה שילוה לו אם לא ישלם אלא זה שכר הפעולה בעבור שֵמַבֵטח ללוי כדי שיסכים להלוות לראובן. ועפ""ז כתב שגם לרש""י הסובר שאם יש רשות לגוי לתבוע תחילה מי שירצה אסור, מ""מ כאן בקבלת שכירות לערב מודה דשרי דאין השכירות שייך לריבית בעד ההלואה שתבוא אח""כ."	"יו""ד סי' קע סע' א"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סח. האם מותר לישראל להיות ערב קבלן 1) כשישראל לוה מגוי בריבית 2) כשגוי לוה מישראל בריבית 3) ומאי שנא? 	"1) לדעה הראשונה המובאת בשו""ע אסור וי""א שמותר ורק ערב שלוף דוץ אסור. ולמעשה כתבו הט""ז והש""ך בשם הב""י שלכתחילה מורים כשיטה הראשונה שאסור, ובדיעבד שעשה כדעה השניה ונהיה ע""ק מותר.2) כתב הש""ך שלכו""ע אסור. אבל לט""ז המחבר איירי בערב שלוף דוץ ומשמע שבערב קבלן מותר.3) כתב הש""ך שכשגוי לוה אסור לכו""ע לישראל להיות ערב קבלן משום שנמצא שממונו של מלוה מתרבה אצל הקבלן ונמצא שישראל מישראל לקח ריבית. אבל בישראל הלוה מהגוי אע""פ שממונו של מלוה מתרבה אצל הקבלן לית לן בה דהא גוי מישראל לוקח ריבית ומותר אף לדעת הי""א בסע' א הסוברים שאינו אסור אלא בערב שלוף דוץ."	"יו""ד סי' קע סע א,ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סט. גוי שלוה מישראל וישראל ערב שלוף דוץ או ערב קבלן על הריבית ולא על הקרן האם מותר כשהגוי או הערב לקח המעות מיד המלוה 1) בלא משכון 2) כשנתן הגוי משכון? 	"1) כתב הט""ז שמשמע שלרמ""א מותר אפי' בערב שלוף דוץ ודוקא כשהגוי לקח המעות מיד המלוה אבל אם ישראל הערב לקחן אסור. והלבוש כתב שי""א דאפי' נטל הגוי המעות מיד המלוה אסור לישראל להיות אפי' ערב קבלן בעד הריבית לבדו. והב""ח והש""ך חלקו עליו אבל הט""ז הסכים להלבוש.2) לרמ""א מותר דעיקר הלואה על המשכון. והט""ז כתב שללבוש אסור אם הישראל ערב על הריבית."	"יו""ד סי' קע סע' ב"		
